חרדה- אירוע גופני נפשי 

הכותבת, נעמי בר פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות בתל- אביב

 חרדה-אירוע גופני נפשי:

  מחקרים מראים שהשפעת מצבי מתח וחרדה גובים מחיר פיזי כבד:  שיבוש תפקודה של מערכת החיסונית, עד כדי זירוז היווצרותן של גרורות ממאירות, עליית הפגיעות לזיהומים נגיפיים, לוחיות דם , אשר מוליכה להסתיידות עורקים ולהיווצרות של קרישי דם, ובהמשך לכך לאוטם של שריר הלב. זירוז ההתפרצות של סוכרת type 1 והתפתחות סוכרת type 2 והופעת כיבים במערכת העיכול. המוח עצמו רגיש להשפעות ארוכות טווח של מתח, לרבות נזק להיפוקמפוס, ומכאן לזיכרון. כלומר מערכת העצבים נשחקת עקב התנסות חוזרות ונשנות במצבי מתח (1993,McEwen )

ראיות מובהקות להשפעה הרפואית של מתח עלו ממחקרים על מחלות מדבקות כמו הצטננויות,שפעת והרפס. בחקר שערך שלדון כהן אשר בדק את הקשר בן רמות חרדה ומתח לחסינותה של המערכת החיסונית נבדקו רמות המתח שאנשים חשים בחייהם. לאחר מכן הוא חשף אותם באורח שיטתי לנגיפי נזלת. כהן מצא שכלל שרב המתח בחייהם של בני אדם כן גדלה הסבירות שהם ילקו בנזלת. בקרב אלה שמידת המתח שלהם הייתה קטנה נמצאו 27% שלקו בנזלת אחרי שנחשפו לנגיף. בקרב אלה שחייהם היו רוויי מתיחות הגיע.

שיעור המנוזלים ל 47%  - ראיה ישירה לכך שמצבי מתח וחרדה מחלישות את המערכת החיסונית. (גולמן, 1991)

המחיר שגובה החרדה אינו מתבטא רק בצמצום התגובה של המערכת החיסונית, חרדה יכולה למלא תפקיד גם בהפיכתם של אנשים מסוימים לפגיעים יותר למחלת לב. במחקר בו נלקחו 1,123 גברים ונשים בגילים שבין 45-77 . לאחר עשרים שנה התברר כי הגברים שנמצאו חשופים יותר לחרדה ודאגה בגיל העמידה היו גם אלה שנטו יותר מאחרים ליתר-לחץ-דם.( 1993, Abraham Markowit)

חלק ניכר מסימפטומים אלו נובעים מעוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית, ומצטיינים ברמות גבוהות של פעילות אדרנלין בגוף. במצבי חרדה כוללים ממושכים התלונות העיקריות הן ממחושים גופניים, שנובעים ממתח שרירים ומהפרעות בעיכול, עצבנות וירידה בסף הגירוי, עייפות יתר, קשיי ריכוז,דאגת יתר,חוסר ביטחון ופסימיות. ובעקבות כל אלו נפגעים מצב הרוח, היוזמה והתפקוד.

ההפרעה מתבטאת ברמת עוררות סימפתטית גבוהה מהרגיל עם תגובתיות יתר לגירויים ויכולת מופחתת להסתגלות לגירויים מעוררי דחק.

בנוסף על כך, לחרדות כרוניות, החוזרות על עצמן, יש תכונות של 'חטיפה רגשית'. החרדות והדאגות מופיעות ממקום לא ברור, לא מוגדר, חסרות שליטה ויוצרות זמזום קבוע של פחד וחסינות מפני ההיגיון אשר "נועלות" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי נושא הדאגה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות מלאות, הפרעות של דאגה, פוביות (או בעתות), אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה. בכל אחת מן ההפרעות הללו, הדאגה מתקבעת בצורה ייחודית אופיינית. אצל הסובל מבעת, החרדות מתרכזות במצב המפחיד. אצל האובססיבי, החרדות מתקבעות במניעת איזו שואה נוראה. בהתקפי פאניקה, הדאגות מתמקדות בפחד מפני המוות, או בפחד מפני ההתקף עצמו (גולמן,1995). מלבד הנזק הגופני והמנטאלי שיכולה לעורר חרדה, חרדה כרונית עזה משפיעה על רמת הביצוע. כאשר בני אדם חרדים מתבקשים לבצע משימה קוגניטיבית, מחשבותיהם השליליות מנבאות את כישלונם וגונבות את תשומת ליבם, עד כדי כך שמוחם אינו עסוק כלל בפתרון הבעיה הניצבת בפניהם. למעשה,חרדה היא ניבוי, כמעט וודאי שבעל הדבר ייכשל בסופו של דבר במשימתו, מעין נבואה המגשימה את עצמה. במחקרים(קולינס ואל,1989) שבדקו יותר מ-36,000 סטודנטים אקדמיים נמצא שככל שאדם פגיע יותר לדאגה, כן ניכרת ירידה רבה יותר בביצועיו האקדמיים- בכל שיטת מדידה. (גולמן,1995).

מקור - http://www.neomibar.com/articles/mental-physical-anxiety.html

www.neomibar.com